מענה משפטי ראשוני

נמצאים במצב דומה או מתלבטים כיצד לפעול?

עו״ד ונוטריון יפית יוחפז זמינה עבורכם לבדיקה ראשונית של המקרה ולמיצוי מלוא זכויותיכם (בטלפון, בוואטסאפ או במשרד בחולון).

השאלה שנשאלה

עבדתי במשך כארבעה חודשים במקום עבודה שבו נדרשתי להשתמש באוזניות קשת שכיסו את שתי האוזניים במשך כשש שעות ביום.

לפני תחילת העבודה לא סבלתי מבעיות באוזניים כלל. במהלך תקופת העבודה התחילו להופיע בהדרגה בעיות באוזניים: צפצופים (טינטון), תחושת לחץ, אטימות ורגישות גבוהה לרעשים. בנוסף, התפתחה רגישות באזור מפרקי הלסת (במיוחד בזמן אכילה ולעיסה), המשפיעה על איכות השינה והאכילה ומלווה בכאבי ראש חוזרים.

פניתי לרופא אף־אוזן־גרון כבר במהלך תקופת העבודה, אך גם לאחר שהפסקתי לעבוד עם האוזניות הבעיות נמשכות עד היום.

ברצוני לשאול:

  1. האם יש אפשרות להכיר במקרה כזה כפגיעה שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה מול המוסד לביטוח לאומי?
  2. האם קיימת עילת תביעה נגד המעסיק, ככל שיוכח קשר בין העבודה עם האוזניות לנזק שנוצר?
  3. מהם הצעדים המשפטיים והרפואיים הנכונים לקידום הנושא?

תשובה

מדובר במקרה מורכב המשלב היבטים רפואיים ומשפטיים מדיני הנזיקין, תאונות העבודה וזכויות מול המוסד לביטוח לאומי. להלן ניתוח הסוגיות העיקריות והדרכים לפעולה:


1. הכרה כפגיעה בעבודה במוסד לביטוח לאומי

בניגוד לתאונת עבודה קלאסית (אירוע תאונתי פתאומי וחד-פעמי), פגיעה הנגרמת לאורך זמן נבחנת בביטוח הלאומי באחד משני מסלולים:

  • עילת המיקרוטראומה (Microtrauma): מסלול שבו מראים כי סדרה של פגיעות זעירות וחוזרות (כגון חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה גבוהה או לחץ פיזי מתמשך של קשת האוזניות על עצמות הגולגולת ומפרקי הלסת) הצטברה לכדי נזק ממשי.
  • מחלת מקצוע / ליקוי שמיעה וטנטון: חוק הביטוח הלאומי (סעיף 84א) מציב תנאים נוקשים ביותר להכרה בליקויי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה:
    1. נדרשת חשיפה לרעש מזיק מתמשך בסביבת העבודה (לרוב מעל 85 דציבלים ביום עבודה של 8 שעות).
    2. נדרשת ירידה מוכחת בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור.
    3. תביעה בגין טנטון מחייבת פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי ותיעוד התלונות בסמוך להופעתן עוד במהלך העבודה, לצד ירידה תואמת בבדיקות שמיעה (אודיוגרמה).
    4. הגשת התביעה לביטוח הלאומי חייבת להיעשות תוך 12 חודשים ממועד היווצרות הליקוי או הפסקת החשיפה.

באשר לרגישות במפרקי הלסת (TMJ) הנובעת מלחץ מכני של האוזניות – ניתן לנסות לבסס זאת במסלול של מיקרוטראומה, אולם הדבר מצריך חוות דעת רפואית של מומחה פה ולסת שיקבע קשר סיבתי חד-משמעי בין השימוש באוזניות לבין הליקוי במפרק. תקופת עבודה של ארבעה חודשים עשויה להיחשב קצרה יחסית להוכחת נזק מצטבר, אך אין מדובר בחסימה מוחלטת ככל שקיימות ראיות רפואיות תומכות.


2. עילת תביעה בנזיקין כנגד המעסיק

כדי להקים עילת תביעה נזיקית כנגד המעסיק (בעוולת רשלנות או הפרת חובה חקוקה), יש להוכיח שלושה יסודות מרכזיים:

  1. חובת זהירות והפרתה (התרשלות): על העובד להוכיח כי המעסיק כשל בחובתו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. למשל: אספקת ציוד שאינו תקני או שאינו ארגונומי, אי-הגבלת עוצמת השמע המרבית באוזניות, היעדר הדרכות בטיחות, אי-ביצוע בדיקות תקופתיות של עוצמת הרעש, או אי-מתן הפסקות מספקות מהשימוש באוזניות.
  2. נזק ממשי: הוכחת נכות רפואית צמיתה (ליקוי שמיעה קבוע, טנטון כרוני, או פגיעה כרונית במפרק הלסת).
  3. קשר סיבתי: חוות דעת רפואית של מומחה (אא״ג ו/או מומחה פה ולסת) הקובעת כי קיים קשר ישיר בין תנאי העבודה והציוד לבין הנזק הרפואי.

אם המעסיק סיפק ציוד תקני ועמד בכל תקנות הבטיחות והגהות, הוכחת רשלנותו עשויה להיות מאתגרת.


3. כיצד נכון להתקדם?

  • איסוף ותיעוד רפואי מלא: יש לשמור את כל סיכומי הביקור אצל רופא אף־אוזן־גרון, לבצע בדיקות שמיעה מקיפות במכון שמיעה מוסמך, ולפנות לבירור ממוקד אצל מומחה לרפואת פה ולסת (המתמחה בהפרעות במפרק הלסת – TMJ).
  • איסוף נתונים אודות תנאי העבודה: שמירת פרטי דגם האוזניות המדויק, הגדרות עוצמת השמע, יומני נוכחות המעידים על שעות השימוש, וכל התכתבות מול הממונים בנוגע לתלונות על כאב או לחץ בזמן העבודה.
  • בחינת התיק על ידי מומחה משפטי בתחום: מומלץ להציג את התשתית הרפואית והעובדתית בפני עורך דין העוסק בנזקי גוף ומימוש זכויות רפואיות, כדי לבחון האם נכון לפעול תחילה מול ביטוח לאומי (באמצעות טופס תביעה להכרה בפגיעה בעבודה – בל/211) ובמקביל לשקול תביעה נזיקית.

⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו

המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה [בתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי, תאונות עבודה ותביעות נזיקין כנגד מעסיקים]. להמשך טיפול ובירור זכויותיכם, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף, תאונות העבודה והמוסד לביטוח לאומי. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרד בנושא זה.

הבהרה משפטית והסרת אחריות

המידע המשפטי המובא בעמוד זה מוגש כשירות לרווחת הציבור כמידע כללי וראשוני בלבד. אין במידע זה משום ייעוץ משפטי מחייב, חוות דעת מקצועית או המלצה לנקיטת פעולה, ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין (לקוח).

כל מקרה משפטי הינו תלוי נסיבות עובדתיות ספציפיות, ועל כן המידע אינו מהווה תחליף לפגישת ייעוץ משפטי פרטנית הכוללת בחינה מעמיקה של מלוא פרטי המקרה ומסמכיו.

המשרד ועורכת הדין אינם נושאים באחריות משפטית כלשהי לכל פעולה או החלטה שיינקטו בהסתמך על תוכן זה, ואין בעשיית שימוש במידע כדי להקים עילת תביעה או דרישה משפטית כלשהי.

זקוקים לפתרון משפטי בסוגיה זו?

משרדנו מעניק ליווי משפטי צמוד ואישי תוך הגנה על מלוא הזכויות והנכסים שלכם.