השאלה שנשאלה
הייתי בפגישת ייעוץ אצל עורך דין בנושא רשלנות רפואית, ולאחר מעבר על החומר הרפואי נאמר לי שיש עילת תביעה. השלב הבא הוא פנייה למומחה רפואי לטובת חוות דעת רפואית-משפטית.
הבעיה היא שעורך הדין מבקש להחתים אותי כבר בשלב זה על הסכם שכר טרחה, הקובע בין היתר כי במידה ואחליט על הפסקת הטיפול בתיק לפני הגשת כתב תביעה, אצטרך לשלם שכר טרחה בגובה שליש משכר הטרחה המקורי שצוין (שנקבע על 25% בתוספת מע״מ), ו-50% משכר הטרחה במקרה של הפסקה לאחר הגשת כתב תביעה.
הסעיף הזה די מטריד אותי. האם נהוג להחתים על הסכם מהסוג הזה בשלב כה מוקדם, לפני קבלת התייחסות ראשונית מגורם רפואי מוסמך?
תשובה
החשש וההתלבטות של הפונה מוצדקים ומובנים לחלוטין. מדובר בסוגיה המשלבת בין דיני חוזים, כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין, והפרקטיקה הנוהגת בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית. להלן מספר היבטים מהותיים שיש לתת עליהם את הדעת:
1. הקושי המובנה בסעיף בשלב בדיקת ההיתכנות
בתביעות רשלנות רפואית, עילת התביעה וסיכוייה תלויים באופן כמעט בלעדי בחוות דעת של מומחה רפואי (בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, כתב תביעה ברשלנות רפואית חייב להיתמך בחוות דעת רפואית מטעמו של התובע).
טרם קבלת חוות דעת רפואית, התיק מצוי עדיין בשלב בדיקת היתכנות. בשלב זה לא ניתן לדעת בוודאות:
- האם המומחה הרפואי אכן יקבע כי התקיימה רשלנות.
- האם קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי לבין הנזק.
- מהו שיעור הנזק והפיצוי הריאלי שניתן לתבוע.
כאשר שכר הטרחה מבוסס על אחוזים מההצלחה (25%), הטלת “תשלום שליש” במקרה של הפסקת ייצוג לפני הגשת תביעה מעלה שאלה משפטית קשה: שליש מאיזה סכום בדיוק? הרי טרם הוגשה תביעה, אין כל סכום פיצוי שנפסק, ואם המומחה יקבע שאין רשלנות – שווי התביעה עשוי להיות אפס. סעיף הקובע חישוב כזה באופן מעורפל יוצר כבילה בלתי סבירה של הלקוח.
2. זכות הלקוח להפסקת הייצוג ותשלום “שכר ראוי”
הפסיקה של בית המשפט העליון (לרבות הלכת ביניש-עדיאל והלכת קורפו נ’ סורוצקין) קבעה כי יחסי עורך דין-לקוח מבוססים על אמון מיוחד. ללקוח עומדת עקרונית הזכות להפסיק את הייצוג, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב.
במקרה של הפסקת טיפול, הכלל הנוהג הוא שעורך הדין זכאי ל**“שכר ראוי”** עבור העבודה שהושקעה בפועל עד לאותו מועד (כגון איסוף מסמכים, פגישות ייעוץ, הכנת פנייה למומחה), ולא לפיצוי עונשי או אחוזים שרירותיים מתביעה שטרם גובשה או הוגשה. סעיפים המטילים סנקציות כספיות כבדות על לקוח המבקש לסיים את ההתקשרות עלולים להיחשב כתנאי מקפח בחוזה אחיד או כסעיף הנוגד את חובת תום הלב.
3. כיצד נהוג וראוי לפעול בשלב זה?
בפרקטיקה המקובלת וההוגנת בתחום זה:
- פיצול שלבי ההתקשרות: נהוג לערוך הסכם ראשוני המוגבל לשלב בדיקת ההיתכנות בלבד. בהסכם זה מסדירים את איסוף הרשומות הרפואיות ואת עלות הפנייה למומחה הרפואי (על חשבון הלקוח), וקובעים שכר טרחה סמלי, מוגדר וקבוע (פיקס) עבור הטיפול המשרדי בשלב זה, או לחלופין קובעים כי שכר הטרחה באחוזים יחול אך ורק אם חוות הדעת תהיה חיובית והצדדים יסכימו להמשיך להגשת התביעה.
- הסכם מותנה תוצאות בדיקה: מובהר כי אם המומחה יקבע שאין עילה, התיק ייסגר והלקוח לא יחויב בכל שכר טרחה נוסף מעבר להוצאות שהוצאו בפועל.
סיכום והמלצה
דרישה לחתימה על סעיף “קנס” של שליש משכר הטרחה עוד לפני שנבחנה חוות דעת רפואית איננה נוהג אחיד ומעוררת קושי צרכני ומשפטי ניכר. זכותכם המלאה לבקש מעורך הדין להפריד בין שלב בדיקת התיק הראשונית לבין שלב ניהול התביעה בבית המשפט, או לפנות לעורכי דין נוספים בתחום לקבלת הצעה שקופה ומאוזנת יותר.
⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו
המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה (בתביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית ותביעות ביטוח לאומי). לצורך קבלת ייעוץ ובחינת המקרה לגופו, מומלץ להיוועץ ישירות בעורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית, או לפנות לקבלת חוות דעת מוועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.