מענה משפטי ראשוני

נמצאים במצב דומה או מתלבטים כיצד לפעול?

עו״ד ונוטריון יפית יוחפז זמינה עבורכם לבדיקה ראשונית של המקרה ולמיצוי מלוא זכויותיכם (בטלפון, בוואטסאפ או במשרד בחולון).

השאלה שנשאלה

מדובר בילדה שלומדת בכיתה ד’ יחד עם בתי. הוריה גרושים מזה מספר שנים. לפני כשנה, לאחר שהאם ויתרה על האפוטרופסות (כך לפי מה שנמסר לי), הילדים נשארו אצל האב, שהיה במצב כלכלי ואישי מורכב וביקש עזרה.

בעקבות בקשתו, אירחתי את בתו בביתנו מספר פעמים בשבוע, ולעיתים קרובות כמעט מדי יום, במשך תקופה ממושכת. עשיתי זאת מכל הלב, מתוך רצון לתת לילדה מקום בטוח, חם ואוהב, שכלל ארוחות חמות והמון תשומת לב לה הייתה זקוקה.

במהלך התקופה, האם התקשרה אליי מספר פעמים בכעס על כך שאינני יוצרת עמה קשר. הסברתי לה שאינני מעוניינת להתערב ביחסים שבינה לבין הגרוש שלה, ושמבחינתי כל ילד הזקוק לבית פתוח ולמקום מבטחים יקבל אותו.

בהמשך הילדים חזרו להתגורר אצל האם. מאז, האם פועלת באופן מכוון להרחיק את בתה מבתי, ואף אומרת לה ולחברות שמגיעות לביתה שלא יהיו חברות של בתי.

המצב הידרדר לכך שהילדה פונה לבתי בבית הספר, מול ילדות אחרות, ומטיחה בה קללות והשפלות קשות וחוזרות ונשנות. בתי, בסך הכול ילדה בכיתה ד’, עוברת פגיעה חברתית ורגשית קשה ביותר.

אני מבקשת לדעת: האם קיימת כאן עילה משפטית כלשהי? האם ניתן לפעול מול האם באופן משפטי, ומה ניתן לעשות כדי לעצור את ההתנהלות הזו ולמנוע פגיעה נוספת בבתי?


תשובה

הסיטואציה שאת מתארת כואבת ומורכבת ביותר, בפרט כאשר מדובר בילדות צעירות בכיתה ד’ ובאירועים שנוצרו דווקא מתוך כוונה טובה ורוחב לב מצידך. חרם חברתי, השפלות וקללות בקרב קטינים עלולים להסב נזק רגשי ונפשי משמעותי, והרצון להגן על בתך ולעצור את הפגיעה באופן מיידי הוא טבעי ומוצדק לחלוטין.

כדי להתמודד עם המצב ביעילות, יש להבחין בין שני מישורים מרכזיים: המישור החינוכי-מערכתי (שהוא לרוב הצעד המהיר והאפקטיבי ביותר לעצירת הפגיעה) והמישור המשפטי.


1. המישור החינוכי והמערכתי – צעדים מיידיים בבית הספר

בית הספר מחזיק באחריות משפטית, פדגוגית ומוסרית לשלומם, לביטחונם ולרווחתם הנפשית של התלמידים בין כתליו:

  • חוזרי מנכ״ל משרד החינוך בנושא אלימות וחרמות: משרד החינוך קבע נהלים ברורים ומחייבים לטיפול במצבי בריונות, חרם והצקות בבתי ספר. הנהלת המוסד מחויבת לפעול באופן אקטיבי ומידי ברגע שהובא לידיעתה מקרה של פגיעה והשפלה שיטתית בין כותלי בית הספר.
  • פנייה רשמית ובכתב: מומלץ לא להסתפק בשיחות מסדרון או הודעות טלפוניות, אלא להגיש מכתב רשמי ומפורט למחנכת הכיתה, ליועצת השכבה ולמנהלת בית הספר. במכתב יש לפרט את האירועים, את הקללות וההשפלות החוזרות ונשנות, את מצבה הרגשי של בתך, ולדרוש התערבות מיידית, לרבות בניית תוכנית התערבות כיתתית וקביעת גבולות ברורים לתלמידה הפוגעת.
  • הסלמה במידת הצורך: אם צוות בית הספר אינו נוקט בפעולות נחרצות או מגלה אוזלת יד, זכותך לפנות למפקח/ת המחוז במשרד החינוך, וכן לקו הפניות של משרד החינוך.

2. המישור המשפטי – עילות תביעה ואפשרויות פעולה

בבחינה משפטית של המקרה, יש להפריד בין מעשי הילדה לבין מעשי האם:

  • אחריות הילדה הפוגעת (גיל אחריות בנזיקין): לפי סעיף 9 לפקודת הנזיקין, קטין שטרם מלאו לו 12 שנים פטור מאחריות בנזיקין, ולא ניתן להגיש נגדו תביעה כספית או תביעת לשון הרע. מאחר שמדובר בתלמידת כיתה ד’ (סביב גיל 9–10), המישור המשפטי-נזיקי הישיר כלפיה חסום.
  • אחריות האם והסתה לחרם: בדין הישראלי, הורים אינם נושאים באחריות שילוחית אוטומטית לכל מעשה עוולה של ילדיהם. ואולם, כאשר מדובר במצב שבו ההורה עצמו מעודד, משדל, מסית או יוזם את הפגיעה, עשויה לקום נגדו עילת תביעה ישירה:
    1. עוולת הרשלנות (פקודת הנזיקין): אם יוכח שהאם הפרה את חובת הזהירות שלה, עודדה במתכוון התעמרות או פעלה להדרת בתך בקרב הורים וילדים אחרים תוך גרימת נזק נפשי בר-פיצוי.
    2. חוק איסור לשון הרע: ככל שהאם מפיצה בעצמה בפני הורים אחרים או ילדים אחרים אמירות משפילות או שקריות הפוגעות בשמה הטוב של בתך או בשמך שלך, הדבר עשוי להקים עילה ישירה מכוח החוק.
  • מכתב התראה רשמי מעורך דין: אחד הכלים היעילים ביותר במקרים כאלה הוא שיגור מכתב התראה רשמי לאם. מכתב כזה מבהיר לאם את חומרת מעשיה, מצביע על ההשלכות הנזיקיות והאחריות ההורית הנובעת משידול ועידוד פגיעה, ודורש ממנה לחדול לאלתר מכל התערבות, הסתה או פגיעה. במקרים רבים, מכתב רשמי ומנומק מעמיד את ההורה במקומו ומביא להפסקת ההתנהלות ללא צורך בהגעה לערכאות.

3. איסוף ראיות ותיעוד

כדי לבסס כל צעד – בין אם מול הנהלת בית הספר ובין אם מול האם:

  1. יומן אירועים: נהלי רישום מדויק הכולל תאריכים, שעות, מלל שנאמר ושמות עדים שנכחו במקום.
  2. תיעוד דיגיטלי: שמרי כל הודעה, הקלטה או התכתבות רלוונטית עם האם או עם הורים אחרים.
  3. ליווי רגשי: מומלץ מאוד לפנות לייעוץ או טיפול רגשי עבור בתך. מעבר לסיוע הנפשי החיוני לה, חוות דעת של איש מקצוע (פסיכולוג ילדים/מטפל רגשי) תהווה תיעוד משמעותי לנזק שנגרם במידה שיידרש הליך עתידי.

⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו

המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה (תביעות נזיקין, לשון הרע, דיני חינוך או בריונות וחרמות בבתי ספר). לבירור זכויות או לפעולה משפטית, מומלץ לפנות בכתב להנהלת המוסד החינוכי ולמשרד החינוך, או להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני נזיקין, לשון הרע ומשפט מנהלי/חינוך. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.

הבהרה משפטית והסרת אחריות

המידע המשפטי המובא בעמוד זה מוגש כשירות לרווחת הציבור כמידע כללי וראשוני בלבד. אין במידע זה משום ייעוץ משפטי מחייב, חוות דעת מקצועית או המלצה לנקיטת פעולה, ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין (לקוח).

כל מקרה משפטי הינו תלוי נסיבות עובדתיות ספציפיות, ועל כן המידע אינו מהווה תחליף לפגישת ייעוץ משפטי פרטנית הכוללת בחינה מעמיקה של מלוא פרטי המקרה ומסמכיו.

המשרד ועורכת הדין אינם נושאים באחריות משפטית כלשהי לכל פעולה או החלטה שיינקטו בהסתמך על תוכן זה, ואין בעשיית שימוש במידע כדי להקים עילת תביעה או דרישה משפטית כלשהי.

זקוקים לפתרון משפטי בסוגיה זו?

משרדנו מעניק ליווי משפטי צמוד ואישי תוך הגנה על מלוא הזכויות והנכסים שלכם.