זכויות עובד שעבר צנתור לבבי: פיצויים מהמעסיק וזכאות מול ביטוח לאומי

השאלה שנשאלה

עובד עבר צנתור לבבי במהלך תקופת עבודתו בחברה, אך האירוע הרפואי או הטיפול לא התרחשו פיזית בין כותלי מקום העבודה. האם העובד זכאי לפיצויים כלשהם ממקום העבודה, והאם קיימת זכאות לקבלת קצבה או פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי?

תשובה

כאשר עובד עובר אירוע לבבי ומטופל באמצעות צנתור במהלך תקופת העסקתו, יש לבחון את זכויותיו בשני מישורים נפרדים: המישור מול המעסיק וקרנות הפנסיה, והמישור מול המוסד לביטוח לאומי.

1. הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי

• הכרה כפגיעה בעבודה (תאונת עבודה): ככלל, אירוע לבבי נתפס מבחינה רפואית כמצב תחלואתי טבעי. עם זאת, בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה וחוק הביטוח הלאומי, אירוע לבבי יכול להיות מוכר כ״תאונת עבודה” אם מוכח כי התרחש “אירוע חריג” בעבודה בסמוך לפניו.

  • אירוע חריג יכול להתבטא בלחץ נפשי יוצא דופן וקיצוני (כגון ויכוח קשה וסוער במיוחד בעבודה, הודעת פיטורים מפתיעה, וכדומה) או במאמץ פיזי חריג ופתאומי שלא כחלק מהשגרה.
  • העובדה שהצנתור עצמו או האוטם התרחש מחוץ למקום העבודה אינה שוללת בהכרח הכרה, בתנאי שניתן להוכיח קשר סיבתי רפואי ישיר בין האירוע החריג שהתרחש בעבודה לבין פרוץ האירוע הלבבי.
  • אם הפגיעה תוכר כפגיעת עבודה, העובד עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה (עבור תקופת אי-כושר ראשונית של עד 91 ימים), ובהמשך לקביעת דרגת נכות מעבודה (מענק חד-פעמי או קצבה חודשית).

• מסלול נכות כללית: במידה ולא היה כל אירוע חריג בעבודה והאירוע הלבבי אינו קשור סיבתית לעבודה, העובד אינו זכאי להכרה כנפגע עבודה. יחד עם זאת, אם בעקבות המצב הרפואי נפגע כושר השתכרותו של העובד בלפחות 50% ונקבעה לו נכות רפואית משוקללת מספקת (לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי), הוא רשאי להגיש תביעה לקצבת נכות כללית.

2. הזכויות מול מקום העבודה והחיסכון הפנסיוני

• דמי מחלה: עבור תקופת ההיעדרות וההחלמה לאחר הצנתור, העובד זכאי לתשלום דמי מחלה ממעסיקו, בהתאם לימי המחלה שצבר כדין ובכפוף להצגת תעודות מחלה מתאימות.

• פיצויי פיטורים עקב מצב בריאותי (התפטרות בדין מפוטר): סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר לרגל מצב בריאותו הלקוי (שלו או של בן משפחתו), ורופא תעסוקתי קבע כי אינו מסוגל להמשיך בעבודתו, זכאי לפיצויי פיטורים מלאים כאילו פוטר.

  • כדי לממש זכות זו, על העובד להציג מסמכים רפואיים וממצאי רופא תעסוקתי, ולאפשר למעסיק לבחון האם יש באפשרותו להציע לו תפקיד חלופי ההולם את מגבלותיו הרפואיות החדשות.
  • בנוסף, כיום רוב כספי הפיצויים מופרשים באופן שוטף לקופת הגמל או קרן הפנסיה (לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים), וכספים אלו שייכים לעובד בכל מקרה של סיום יחסי עבודה.

• פנסיית נכות ואובדן כושר עבודה: במסגרת קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים שבהם מבוטח העובד, קיימים כיסויים ביטוחיים למקרה של אובדן כושר עבודה (פנסיית נכות). אם העובד אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת במשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה (בדרך כלל מעל 90 ימים), הוא זכאי להגיש תביעה לקבלת קצבת נכות חודשית ישירות מקרן הפנסיה או מחברת הביטוח.

⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו

המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה [בתחומי דיני עבודה, תביעות למוסד לביטוח לאומי, נזקי גוף או אובדן כושר עבודה]. למימוש זכויותיכם ולבירור פרטני, מומלץ לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי או להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.