מענה משפטי ראשוני

נמצאים במצב דומה או מתלבטים כיצד לפעול?

עו״ד ונוטריון יפית יוחפז זמינה עבורכם לבדיקה ראשונית של המקרה ולמיצוי מלוא זכויותיכם (בטלפון, בוואטסאפ או במשרד בחולון).

השאלה שנשאלה

בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי נקבעו לי 20% נכות זמנית בגין הפרעת הסתגלות (F43.2), תוך התייחסות לסעיף ליקוי אחד בלבד. הבדיקה נערכה ברובה בשיחת טלפון, והרופא התעלם משורה של אבחנות ומסמכים רפואיים, לרבות תיעוד על אשפוז פסיכיאטרי עקב מצב אובדני, אבחונים של פסיכיאטרים מטעם קופת החולים ומבית חולים ממשלתי, וטיפול קבוע במספר תרופות פסיכיאטריות שהתווספו בשנה האחרונה.

ברקע קיימות אבחנות נוספות כגון הפרעות שינה כרוניות, חרדה, הפרעת קשב וריכוז, הפרעת אישיות והתמכרות לתרופות. כיצד נקבעת נכות זמנית בציפייה להטבה כאשר המצב בפועל הוחמר, והאם החלטה שמתעלמת מדוחות רפואיים מפורטים הינה חוקית?

תשובה

החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כפופה לכללי המשפט המנהלי ולחובות הנמקה ברורות. להלן ההיבטים המשפטיים והעקרוניים הנוגעים למקרה זה:

1. חובת ההנמקה וההתייחסות לתיעוד רפואי

רופא הוועדה הרפואית אינו חייב לאמץ באופן עיוור את המלצות הרופאים המטפלים, שכן הסמכות לקבוע את אחוזי הנכות נתונה לוועדה בלבד. עם זאת, הוועדה מחויבת לעיין בכל המסמכים הרפואיים המונחים בפניה ולנמק את החלטתה. התעלמות מוחלטת ממסמכים מהותיים – ובפרט סיכומי אשפוז, מסמכים ממוסדות רפואיים ציבוריים ומרשמי טיפול תרופתי קבוע – מהווה פגם משפטי מהותי בהחלטת הוועדה (“היעדר הנמקה”), המהווה עילה מרכזית לערעור.

2. קביעת נכות לפי רמת הפגיעה התפקודית (סעיף ליקוי “סופג”)

בתחום הפסיכיאטריה, לפי סעיף 33 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), דרגת הנכות נקבעת בדרך כלל בהתאם לעוצמת הפגיעה התפקודית הכוללת ולא על ידי חיבור אריתמטי פשוט של כל אבחנה ואבחנה. פעמים רבות סעיף הליקוי העיקרי (למשל, הפרעה אפקטיבית, הפרעת חרדה או הפרעת הסתגלות) “סופג” תחתיו תסמינים נלווים כגון קשיי שינה או מתח נפשי. יחד עם זאת, על הפסיכיאטר לציין בפרוטוקול במפורש כי עיין באבחנות הנוספות (כגון הפרעות אישיות או התמכרות) ולהסביר מדוע בחר בסעיף הספציפי.

3. נכות זמנית לעומת נכות קבועה

הוועדה רשאית לקבוע נכות זמנית כאשר להערכתה המצב הרפואי אינו יציב או כאשר צפויה תגובה לטיפול תרופתי חדש. אולם כאשר מדובר במצב כרוני שנמשך לאורך שנים, ואשר אף החמיר לכדי אשפוז פסיכיאטרי, קביעה כי מדובר במצב זמני בלבד חייבת להישען על נימוק רפואי ברור ומבוסס.

4. עריכת הבדיקה באמצעות שיחת טלפון

בדיקה פסיכיאטרית מחייבת על פי רוב התרשמות בלתי אמצעית מהופעתו, שפת גופו, התנהגותו ורמת תפקודו של הנבדק. עריכת בדיקה בשיחה טלפונית עלולה לפגוע ביכולת הוועדה להעריך נכונה את חומרת המצב הנפשי, וניתן להעלות טענה זו במסגרת ערר.

מה ניתן לעשות?

  • הגשת ערר לוועדה רפואית לעררים: ניתן להגיש ערר מנומק בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הרשמית על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
  • ריכוז מלוא התיעוד: לקראת ועדת העררים מומלץ להגיש חוות דעת פסיכיאטרית מקיפה ועדכנית, לצד כלל סיכומי האשפוז והמסמכים שהושמטו או שלא הוצגו בפעם הראשונה (לרבות מסמכים מהעבר הצבאי ומעקבי טיפול שוטפים).
  • דרישה לבדיקה פרונטלית: מומלץ לעמוד על קיום בדיקה בנוכחות אישית בפני הרכב הוועדה לעררים (הכולל שני רופאים), כדי לאפשר התרשמות קלינית מלאה ומעמיקה.

⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו

המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה בתביעות נזקי גוף וביטוח לאומי, ובוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. לבירור זכויותיכם ולהגשת ערר, מומלץ לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי, לקבלת סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, או להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום תביעות ביטוח לאומי ונזקי גוף. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.

הבהרה משפטית והסרת אחריות

המידע המשפטי המובא בעמוד זה מוגש כשירות לרווחת הציבור כמידע כללי וראשוני בלבד. אין במידע זה משום ייעוץ משפטי מחייב, חוות דעת מקצועית או המלצה לנקיטת פעולה, ואין בו כדי ליצור יחסי עורך דין (לקוח).

כל מקרה משפטי הינו תלוי נסיבות עובדתיות ספציפיות, ועל כן המידע אינו מהווה תחליף לפגישת ייעוץ משפטי פרטנית הכוללת בחינה מעמיקה של מלוא פרטי המקרה ומסמכיו.

המשרד ועורכת הדין אינם נושאים באחריות משפטית כלשהי לכל פעולה או החלטה שיינקטו בהסתמך על תוכן זה, ואין בעשיית שימוש במידע כדי להקים עילת תביעה או דרישה משפטית כלשהי.

זקוקים לפתרון משפטי בסוגיה זו?

משרדנו מעניק ליווי משפטי צמוד ואישי תוך הגנה על מלוא הזכויות והנכסים שלכם.