השאלה שנשאלה
שלום, ברצוני להתייעץ לגבי מקרה שקרה לי באשפוז: עברתי ניתוח בעמוד השדרה, ולמחרת חוברתי למשאבת מורפיום שהייתה אמורה להזריק לי מנה מבוקרת בכל עשר דקות. במהלך הלילה הצוות ניסה להעלות את המינון, אך בעקבות טעות קיבלתי את כל שקית המורפיום בתוך כשלוש שעות.
כתוצאה מכך איבדתי את ההכרה. בת משפחה שהייתה לצדי הבחינה שמשהו אינו כשורה והזעיקה את הצוות הרפואי. בבדיקת המדדים התגלה חוסר חמצן משמעותי בדם וחוברתי לציוד החייאה וחמצן. בהמשך ציין בפניי אחד הרופאים כי רק בנס האירוע לא הסתיים במוות.
השאלה שלי היא האם ניתן לתבוע במקרה כזה על רשלנות רפואית, גם אם לא נותרה נכות צמיתה (קבועה)? האם עצם קרות מנת היתר, אובדן ההכרה, הירידה בריווי החמצן והצורך בהתערבות חירום יכולים להוות עילה המזכה בפיצוי כספי, ומה מומלץ לעשות כעת?
תשובה
ראשית, מדובר באירוע חמור ומבהיל ביותר, ויש לברך על כך שהסתיים ללא אובדן חיים.
במישור המשפטי, תביעה בעילת רשלנות רפואית מתבססת על עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35–36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כדי לזכות בפיצוי, על התובע להוכיח שלושה יסודות מצטברים:
- הפרת חובת זהירות (התרשלות): חריגה מסטנדרט הטיפול הרפואי והסיעודי הסביר.
- קיומו של נזק: פגיעה גופנית, נכות, כאב וסבל, או הפסד ממשי.
- קשר סיבתי: הוכחה כי הנזק נגרם באופן ישיר כתוצאה מאותה התרשלות.
להלן ניתוח המקרה והשיקולים המרכזיים:
1. שאלת ההתרשלות
מתן מנת יתר משמעותית של חומר נרקוטי מסוכן כמו מורפיום – תוך עירוי שקית שלמה במספר שעות במקום הזלפה מדודה – מהווה לכאורה חריגה ברורה ומובהקת מסטנדרט הזהירות והבטיחות הנדרש מצוות רפואי וסיעודי.
2. שאלת הנזק והכדאיות הכלכלית
האתגר המרכזי במקרה זה אינו הוכחת ההתרשלות, אלא שאלת הנזק וגובה הפיצוי מול עלות ניהול ההליך:
- במישור העקרוני-משפטי: פקודת הנזיקין אינה מחייבת קיומה של נכות צמיתה כדי לתבוע. נפגע זכאי לתבוע פיצוי על “נזק לא ממוני” – הכולל כאב וסבל, חרדה, עוגמת נפש חריפה, ימי אשפוז נוספים, וכן פגיעה באוטונומיה בשל החוויה הטראומטית והסכנה הממשית לחיים.
- במישור הפרקטי-כלכלי: הגשת תביעת רשלנות רפואית בבית משפט בישראל מחייבת צירוף חוות דעת רפואית של מומחה (למשל מומחה בהרדמה, פרמקולוגיה קלינית או טוקסיקולוגיה). עלותה של חוות דעת כזו נעה לרוב בין אלפי לעשרות אלפי שקלים. כאשר לא נותרה נכות קבועה, הפיצוי הנפסק בגין כאב וסבל זמני עשוי להיות נמוך יחסית, ובמקרים רבים עלויות ניהול ההליך ושכר טרחת המומחים עלולים לעלות על סכום הפיצוי הצפוי. מסיבה זו, עורכי דין רבים בתחום נמנעים מהגשת תביעות שבהן לא נותרה נכות צמיתה (“חוסר כדאיות כלכלית”).
3. בירור מעמיק של המצב הרפואי
טרם קבלת החלטה סופית, חשוב לוודא כי אכן לא נגרם נזק מתמשך:
- אירוע של היפוקסיה (חוסר חמצן בדם ובמוח) עלול לעיתים להותיר פגיעות נוירולוגיות או קוגניטיביות קלות שמתגלות רק בחלוף הזמן.
- חוויה של כמעט-מוות באשפוז עלולה לגרום לתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD), חרדות והפרעות שינה, המהוות נכות נפשית לכל דבר ועניין.
צעדים מומלצים לפעולה:
- איסוף תיעוד רפואי מלא: יש לפנות לרשומות הרפואיות של בית החולים ולבקש העתק מלא של תיק האשפוז, לרבות דוחות סיעוד, גיליונות מתן תרופות, מעקב מדדים, דוחות בדיקות מעבדה ורישומי “אירוע חריג” שנערכו במחלקה.
- מעקב רפואי ונפשי: ככל שמופיעים תסמינים נוירולוגיים, קשיי ריכוז או מצוקה נפשית, יש לפנות לבדיקות מתאימות ולתעד זאת.
- בחינה מול מומחה לתחום: מומלץ להציג את החומר הרפואי המלא בפני עורך דין המתמחה בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית, על מנת שיבחן האם ישנה הצדקה להגשת תביעה או פנייה במכתב דרישה לפיצוי מחוץ לכותלי בית המשפט.
⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו
המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה בתביעות נזקי גוף, רשלנות רפואית וביטוח לאומי. לקבלת ייעוץ משפטי ובחינת כדאיות התביעה במקרים של רשלנות רפואית, יש לפנות ישירות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.