השאלה שנשאלה
אמי בת 72, עברה לפני כחמש שנים ניתוח להחלפת מפרק ירך שלא צלח במלואו, וכתוצאה מכך היא מתקשה מאוד בהליכה ונעזרת בהליכון. במשך ארבע השנים האחרונות חידשתי עבורה תג נכה לרכב, וכל פעם האישור ניתן לשנה אחת בלבד. לאחרונה הגשתי בקשה לחידוש, אך היא נדחתה בטענה שהרופא ציין כי היא סובלת גם מבעיות בגב ובברכיים, ועל ליקויים אלו לא מאשרים תג נכה. הגשתי ערעור בצירוף מכתב רפואי המדגיש את אי-הצלחת הניתוח ואת קשיי ההליכה הממשיים, אך גם הערעור נדחה מאותה הסיבה. מה ניתן לעשות במצב כזה וכיצד מומלץ לפעול?
תשובה
מצב שבו אדם שהוכר במשך שנים כזכאי לתג חניה לנכה נדחה לפתע – ועוד לאחר ניתוח מורכב ותוך שימוש קבוע באביזרי עזר – הוא אכן מתסכל ומורכב.
כדי להבין כיצד לפעול כעת, חשוב להכיר את המסגרת החוקית ואת אופן בחינת הבקשות על ידי הגורמים המוסמכים במשרד התחבורה:
1. הקריטריון הקובע לפי החוק
על פי חוק חניה לנכים, התשנ״ד-1993, הזכאות לתג חניה לרכב אינה נקבעת על פי עצם קיומה של מחלה או אבחנה רפואית מסוימת (כגון שחיקת סחוס, כאבי גב או ניתוח), אלא על פי ההשפעה התפקודית של המצב הרפואי. החוק קובע כי תג יינתן, בין היתר, לאדם שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו, או לאדם המוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים או לאביזר עזר לצורך תנועתו.
2. מדוע הבקשה והערעור נדחו?
רופאי אגף הרישוי בוחנים עשרות אלפי בקשות באופן מדגמי ומסמכי. כאשר רופא מטפל מציין במסמכים שורה של בעיות שגרתיות של הגיל השלישי (כמו כאבי גב כרוניים או בעיות ברכיים), המערכת נוטה לעיתים לסווג את הבקשה ככזו שנשענת על “בעיות ניווניות שאינן מזכות בתג”. כאשר האבחנות הכלליות הללו מופיעות לצד הבעיה המרכזית, הדבר עלול להטות את שיקול הדעת של הוועדה לרעה, תוך התעלמות ממשית מהפגיעה הקשה בעקבות ניתוח הירך.
3. דרכי הפעולה האפשריות לאחר דחיית ערעור
- המתנה לתום תקופת הצינון והגשת בקשה חדשה:
לאחר שערעור נדחה במשרד התחבורה, נוהלי המשרד קובעים בדרך כלל תקופת המתנה (לרוב 90 יום ממועד קבלת מכתב הדחייה בערעור) לפני שניתן להגיש בקשה חדשה – אלא אם חלה החמרה רפואית פתאומית. מומלץ לנצל את פרק הזמן הזה לאיסוף תיעוד ממוקד. - הצטיידות בחוות דעת תפקודית ממוקדת:
בבקשה הבאה, יש להימנע ממסמכים הכוללים רשימת אבחנות כלליות. יש לפנות לרופא מומחה (אורתופד מנתח או רופא שיקומי) ולבקש ממנו מסמך רפואי המתמקד באופן בלעדי במגבלת הניידות והתפקוד:- ציון מפורש שהמטופלת מרותקת להליכון לצורך כל התניידות מחוץ לבית.
- הערכת מרחק ההליכה המרבי ללא עצירה (למשל: אינה מסוגלת לצעוד מעבר למטרים בודדים).
- ציון מפורש כי הליכה ממושכת ללא רכב חונה בקרבת היעד מסכנת באופן ממשי את בריאותה ועלולה לגרום לנפילות.
- בדיקת מסלול המוסד לביטוח לאומי:
אם המטופלת טרם נבדקה בוועדות למוגבלות בניידות או שירותים מיוחדים (שר״מ) לגיל השלישי במוסד לביטוח לאומי, כדאי לבחון קביעת אחוזי מוגבלות בניידות. כאשר נקבעים אחוזי ניידות מזכים בוועדה של משרד הבריאות/הביטוח הלאומי, הזכאות מועברת לרוב למשרד התחבורה באופן ישיר ומסודר. - פנייה לערכאות משפטיות (במקרים חריגים):
אם גם בעתיד תוגש בקשה מבוססת שתדחה באופן שרירותי, קיימת אפשרות עקרונית לתקוף את החלטת הרשות באמצעות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, בטענה של חוסר סבירות קיצונית בהחלטת הוועדה. עם זאת, ברוב המקרים הגשה מחודשת ומדויקת של המסמכים הרפואיים חוסכת הליכים משפטיים מורכבים ויקרים.
⚠️ שימו לב: מידע משפטי חשוב לגבי פניות למשרדנו
המידע המובא בעמוד זה מוגש כשירות לציבור. משרד עו״ד יפית יוחפז אינו מטפל, אינו מייצג, ואינו מספק שירותים או ייעוץ בנושא זה בתחום תגי חניה לנכה, מיצוי זכויות רפואיות, תביעות ביטוח לאומי או דיני תעבורה. לבירור ומיצוי זכויות בנושא תגי נכה, מומלץ לפנות ישירות לאגף הרישוי במשרד התחבורה, או להיוועץ בעורך דין המתמחה במיצוי זכויות רפואיות ונזקי גוף. אנא הימנעו מפנייה טלפונית למשרדנו בנושא זה.